שם פרטי: דוא"ל:
שם משפחה: * בבקשתך חוברת טיולים, הינך מאשר קבלת דוא"ל

מרוקו - תעודת זהות

מרוקו – תעודת זהות


עצמאות: 2.3.1956 (מצרפת)
עיר הבירה: רבאט (1.6 מליון תושבים)
שטח: 447,000 קמ"ר
אוכלוסיה: כ-30 מליון נפש
שפות: ערבית (וגם ניבים ברברים, צרפתית)
חלוקה דתית: 98.7% מוסלמים, 1.1% נוצרים, 0.2% יהודים
חלוקה אתנית: 80% ערבים, 18% ברברים
ממשל: מונרכיה חוקתית – המלך מוחמד השישי

מטבע: דירהם מרוקני
תמ"ג: $137,126 מליון (ישראל 202,562$ מליון)
תמ"ג לנפש: 4362$ (ישראל 28,400$)
ענפים עיקריים: חקלאות, תעשייה, דייג ותיירות


מקור השם:
שם הממלכה המלא בערבית: المملكة المغربية), או "ממלכת המערב" (. "אל-מע'רב אל-ערבי" (כלומר "המערב הערבי", נכתב לעתים קרובות בעברית "המגרב") הוא השם הערבי המקובל לאזור צפון-מערב אפריקה, וממנו נובע שמה של הממלכה. השם "מרוקו" בשאר השפות מקורו בשמה של בירת מרוקו לשעבר – העיר "מראכש" (פירוש שמה: "ארץ האלים" בשפה הברברית.


תרבות במרוקו:
במרוקו תערובת של תרבות ברברית ואפריקנית, שהולידה מוסיקה, מטבח ושפה ייחודיים. המוסיקה המרוקנית הקלאסית היא מוסיקה אנדלוסית, בעלת מבנה מוסיקלי מורכב ושירה פיוטית. למקהלות האנדלוסיות כלי נגינה ייחודיים, בהם ה"טאר", הדרבוקה, הרבאב, קמנג'ה, עוד וקתרוס. המוסיקה הערבית הפופולרית נקראת גריהה, הדומה לאנדלוסית אך פשוטה יותר. המוסיקה הברברית כוללת שימוש רב בכלי הקשה. גם מוסיקת הראי פופולרית כיום במרוקו. אפשר למצוא מוסיקאים מנגנים כמעט בכל מקום במדינה – קונצרטים, בתי קפה, בתים פרטיים, חתונות, הלוויות, טקסים דתיים וכו'.
השפה המרוקנית שונה מאוד מהניבים השונים של הערבית. גם ההקפדה על ציווי הדת מעט מתירנית יותר, אולם עדיין מדובר בחברה פטריאכלית, במיוחד בכפרים. במרוקו יש מסורת ארוכת שנים של עבודות יד, וניתן למצוא שפע של מוצרי עור, שטיחים, צורפות ועבודות עץ מורכבות. המטבח המרוקני משלב בשר ודגים עם קוסקוס, חצילים, פלפלים, יוגורט ופירות יבשים. המשקה הלאומי הוא תה עם נענע.